Curato

זהו לב המוצר, ובניתי אותו בקוד הנייטיבי של כל פלטפורמה בנפרד, לא במעטפת דקה, כדי לתת איכות של אולפן.

iOS · מעל מנוע הראייה של אפל

באייפון המנוע בנוי מעל טכנולוגיית הראייה של אפל, אותה תשתית שמזהה פנים ועצמים במצלמה. הרחבתי אותה כך שתזהה כמה יצירות בפריים בו זמנית (קיר של תערוכה, לא רק ציור אחד), ותעקוב אחרי היצירה הנבחרת ברציפות תוך כדי תזוזה, בלי שהמיקוד "יקפוץ" לציור השכן. הוספתי גם שכבת זיהוי מבוססת למידת מכונה שפותרת את המקרה הקשה במיוחד: קנבס בהיר על רקע בהיר, שבו סורקים רגילים מתבלבלים ונועלים על כתם פנימי במקום על הגבול האמיתי של היצירה.

Android · צינור זיהוי שנבנה מאפס

באנדרואיד אין את התשתית של אפל, אז בניתי צינור זיהוי שלם מאפס מעל ספריית הראייה הממוחשבת הפתוחה המובילה בעולם: המערכת מזהה את קווי המתאר של היצירה, מלטשת אותם עד רמת הפיקסל הבודד כך שהם נצמדים לקצה האמיתי, ועוקבת אחרי היצירה בתנועה בעזרת מעקב אופטי בזמן אמת. יש גם הגנות חכמות שמונעות נעילה בטעות על מסגרת התמונה או על אובייקט שכן.

יישור ותיקון פרספקטיבה

היישור, תיקון הפרספקטיבה, הוא המקום שבו האיכות באמת מורגשת. ברגע שהמערכת יודעת איפה ארבע הפינות, היא מיישרת את התמונה מתמטית. שני דברים הפכתי לחשובים במיוחד עבור אמנות: ראשית, שחזור הפרופורציות האמיתיות של היצירה, ציור שצולם בזווית לא יוצא מתוח או שטוח אלא ביחס הגובה רוחב הנכון שלו. שנית, נאמנות צבע מוחלטת, היישור לא נוגע בצבעים בכלל, כדי שגוון היצירה יישאר מדויק. וכדי שכל זה ירוץ חלק בלי לתקוע את המצלמה, כל החישובים הכבדים רצים במנוע ביצועים ייעודי ברקע, לא על המסך.

צילום אוטומטי, בלי ללחוץ

והכי חשוב, זה עובד לבד. המשתמש לא צריך ללחוץ על כלום. המערכת מודדת עד כמה המסגרת מיושרת ומרובעת, מחכה שהיא תהיה יציבה ומדויקת, ואז מצלמת אוטומטית עם רטט אישור קטן. חוויה של "פשוט תכוון, וזה קרה".

השתמשתי במנועי המציאות הרבודה הרשמיים של שתי הפלטפורמות, של אפל ושל גוגל, כדי "להבין" את המרחב התלת ממדי מול המצלמה. כדי לתת מספר שאפשר לסמוך עליו, המערכת לא מסתמכת על שיטת מדידה אחת אלא מצליבה שתי שיטות בלתי תלויות ודורשת שהן יסכימו: אחת קוראת את מפת העומק של המצלמה, השנייה מזהה את מישור הקיר. המדידה "ננעלת" רק אחרי שהמשתמש מחזיק את הטלפון יציב לרגע, כדי לסנן רעד. התוצאה, למשל תשעים ואחת על מאה עשרים ושתיים סנטימטרים, נכנסת אוטומטית לטופס פרטי היצירה, מוכנה לעריכה. במכשירים ישנים בלי תמיכה במציאות רבודה, המערכת פשוט מדלגת בחן לצילום רגיל.

הניתוח מונע על ידי מודל הבינה המלאכותית המתקדם של גוגל, ג׳מיני, שרץ בענן. שתי החלטות הופכות את זה מגימיק לכלי אמין.

תשובה מסודרת ומלאה, תמיד

במקום פסקה חופשית שאי אפשר לסמוך עליה, המודל מחויב להחזיר את כל שדות הניתוח במבנה קבוע, כך שכל יצירה תמיד מקבלת קטלוג מלא ותקין, מוכן להצגה ולעריכה, בלי "המצאות" של פורמט.

צבעים נמדדים באמת, לא מנוחשים

לפני שהמודל כותב, המערכת כבר חילצה על המכשיר את הצבעים הדומיננטיים האמיתיים של היצירה, בעזרת אלגוריתם שמקבץ את הפיקסלים ומוצא את הגוונים העיקריים לפי כמה מקום כל אחד תופס בתמונה. את הצבעים המדויקים האלה אני "מגיש" למודל כעובדה, עם הנחיה מפורשת: אלה הצבעים האמיתיים, תתאר אותם, אל תמציא אחרים. כך תיאור הצבע תמיד נאמן ליצירה עצמה.

התוצאה: צילום אחד הופך לרשומת קטלוג מלאה תוך שניות, וחוסך לאמן שעות של כתיבה.

חיפוש לפי משמעות

כשהאמן מחפש "נופים כחולים מלנכוליים", המערכת לא מחפשת את המילים האלה בטקסט. היא מבינה את הכוונה ומחזירה יצירות שמתאימות ברוח, גם אם המילים "כחול" או "מלנכולי" לא נכתבו עליהן מעולם.

הבנת האמן כשלם

ברגע שלכל היצירות יש טביעת אצבע, אפשר לקרוא את כל גוף העבודה יחד ולשאול שאלה גדולה יותר: מי האמן הזה? מה חוזר אצלו? מה השפה החזותית שלו? מכאן נולדת הצהרת אמן ותיאור שנכתבים אוטומטית, לא על יצירה בודדת, אלא על האמן כולו.

טביעת האצבע של כל יצירה נבנית ממכלול ההבנה שלה, הנושא, הסגנון, האווירה, האלמנטים, הצבעים והתיאור, ונשמרת יחד עם היצירה.

חיפוש מיידי, על המכשיר

את כל טביעות האצבע אני מסנכרן אל הטלפון עצמו, כך שכשהמשתמש מחפש, ההשוואה בין השאילתה לכל היצירות רצה מקומית ומיידית, בלי סבב לשרת לכל תוצאה, ובלי עלות. חיפוש חכם שמרגיש מיידי, ועובד גם על קטלוג של מאות יצירות. דאגתי גם שחיפוש בעברית יעבוד על יצירות שתוארו באנגלית, בעזרת מרחב משמעות רב לשוני.

הצהרת אמן מהתמונה השלמה

כשאמן מבקש הצהרת אמן, המערכת לא מנתחת יצירה אחת, היא ניגשת לטביעות האצבע ולניתוחים של כל היצירות שלו, מזהה את החוטים המשותפים ואת השפה החזותית שלו, וכותבת טקסט שמדבר על האמן כיוצר. זה ההבדל בין "תיאור של ציור" לבין "הבנה של אמן".

נכתב חי, מול העיניים

במקום מסך טעינה, בניתי חיבור מיוחד לשרת שמזרים את הטקסט חזרה מילה אחר מילה, כמו הקלדה, מהשנייה הראשונה. זה גם מרגיע את ההמתנה, וגם משדר שהמערכת באמת "חושבת" ומחברת עבור האמן משהו אישי.

עותק חכם ומוצפן על הטלפון

על המכשיר יושב מסד נתונים מקומי שמשקף את הנתונים שבענן, היצירות, האלבומים, הפרופיל והאתר. הממשק קורא ממנו ישירות, כך שגלילה בגלריה של מאות יצירות לא יוצרת אפילו פנייה אחת לרשת, והכל מרגיש מיידי.

סנכרון שקוף ברקע

כל עוד האפליקציה פתוחה, היא מקשיבה לשינויים בענן. ברגע שמשהו משתנה, עריכה שנעשתה ממכשיר אחר, או ניתוח בינה מלאכותית שהסתיים, העדכון זורם לבד אל המכשיר, והמסך מתעדכן מעצמו בלי שהמשתמש לוחץ "רענן" ובלי הבהוב. כשהאפליקציה יורדת לרקע, ההקשבה נעצרת כדי לחסוך בסוללה ובעלויות.

עובד גם בטיסה

כתוצאת לוואי של הגישה הזאת, האפליקציה ממשיכה לעבוד גם ברכבת תחתית, במטוס או באזור עם קליטה גרועה, אפשר לגלוש, לחפש, ואפילו לסרוק ולהעלות יצירה. מה שנעשה בלי רשת מסתנכרן אוטומטית ברגע שהיא חוזרת.

חיסכון דרמטי בעלויות

בלי הגישה הזאת, כל משתמש פעיל היה גורר מאות פניות יקרות לענן בכל יום. כאן, השרת נשמע רק כשמתבצעת כתיבה אמיתית או כשמגיע עדכון חדש, הבדל שיכול להגיע לפי עשרים ויותר בעלות החודשית של אותה תנועה.

והכל מוצפן

כל הנתונים על המכשיר מוגנים בהצפנה מלאה, עם מפתח סודי שנוצר על המכשיר בהפעלה הראשונה ונשמר בכספת המאובטחת של מערכת ההפעלה, נגישה רק כשהטלפון פתוח. גם אם מישהו מחלץ פיזית את הקבצים מהמכשיר, הם רעש חסר משמעות.

שלושה מנגנונים עובדים יחד.

גרסה קטנה ומהירה לכל תמונה

מיד כשתמונה נשמרת, המערכת מייצרת ממנה גרסה מוקטנת שמיועדת לרשת התצוגה, כי לפענח תמונה ענקית לתוך תא קטן בגריד זה בזבוז אדיר. מסך הפירוט לעומת זאת טוען את הרזולוציה המלאה.

זיכרון של הכתובות

המערכת זוכרת מאיפה כל תמונה הגיעה, ולא מבקשת אותה שוב מהשרת בכל פעם.

קריאה מקומית חכמה

כשמסך נטען, כל הכתובות המקומיות נשלפות במכה אחת מהירה במקום בדיקה איטית לכל תמונה בנפרד. התוצאה: הגלריה מרגישה מיידית, גם אחרי סגירה ופתיחה מחדש של האפליקציה.

השרת בנוי כשרשרת של תגובות אוטומטיות: תמונה חדשה שנקלטה מפעילה סנכרון והרשאות ואת הניתוח החכם; סימון יצירה כמושלמת מפעיל את הניתוח; מעבר של יצירה לציבורית מפרסם אותה. כל שלב "זוכר" אם הוא כבר רץ, כדי לא לחזור על עבודה יקרה פעמיים.

החיסכון החכם

במקום שכל צפייה באתר של אמן תגרור שאילתות יקרות למסד הנתונים, אני שומר את פרטי התצוגה של כל יצירה צמוד לתמונה עצמה באחסון הענן. כך הפיד הציבורי של האמן מוגש כמעט בלי ולו פנייה אחת למסד הנתונים, מהיר וזול מאוד. פרטים רגישים כמו מחיר סופי או שם לקוח מושמטים אוטומטית מהגרסה הציבורית, וההרשאות של כל תמונה (ציבורית או פרטית) מסתנכרנות לבד עם הבחירה של האמן.

הפרופיל של האמן משתקף אוטומטית לאתר הציבורי, כשכל חלק (ביו, קישורים, קורות חיים) נשלט במתג נפרד, האמן מחליט מה חשוף ומה לא. האתר עצמו מוגש על ידי רכיב נפרד וקליל, שמזהה את האמן מהכתובת וטוען את התוכן שלו במהירות עם גלילה אינסופית. כך כל אמן מקבל נוכחות מקצועית ברשת בלי לגעת בשורת קוד.

הפרדתי בין תרגום הטקסט לבין היפוך הפריסה, כדי שכל אחד יעבוד בצורה נקייה. כל הרכיבים העיצוביים, כולל האפקטים הגרפיים המיוחדים של האפליקציה, יודעים להתהפך נכון בעברית. וברמת הבינה המלאכותית, כפי שתואר למעלה, החיפוש החכם עובד גם בעברית וגם על קטלוג שתואר באנגלית, כך שהמעבר בין השפות באמת חלק, לא רק במראה, אלא גם בהבנה.

הבסיס המשותף חוסך את רוב העבודה הכפולה, והגרסה לווב נבנית מאותו קוד. אבל מתחת לפני השטח כתבתי מודולים נייטיביים ייעודיים בשפות המקוריות של כל פלטפורמה, כדי לתת לסורק, למדידה ולהצפנה ביצועים ואיכות שאי אפשר להשיג בקוד גנרי. הגישה הזאת נותנת את הטוב משני העולמות: מהירות פיתוח של בסיס אחד, ואיכות של אפליקציה נייטיבית במקומות שבהם זה קובע.

כל משתמש נעול לנתונים של עצמו בלבד, ברמת הענן. שכבת הניהול מוגנת בשלוש שכבות נפרדות, כולל אימות מחדש בצד השרת בכל פעולה ניהולית, כי הרשאה בצד הלקוח לעולם אינה גבול האבטחה האמיתי. העלאות תמונה עוברות דרך קישורים מאובטחים זמניים בעלי תוקף קצר, במקום גישת כתיבה פתוחה; ותמונות פרטיות נחשפות רק דרך קישור מאובטח שפג תוקפו. הוספתי הגבלת קצב בצד השרת שרצה לפני כל פעולה יקרה, כך ששימוש לרעה לעולם לא מגלגל עלינו עלות. הנתונים על המכשיר מוצפנים, סודות המערכת נשמרים בכספת ייעודית ולא בקוד, וביציאה מהחשבון מפתח ההצפנה נמחק וכל העקבות המקומיות נמחקות איתו.

כל שינוי במבנה הנתונים מקבל צעד שדרוג ממוספר. כשמשתמש פותח את האפליקציה אחרי עדכון, המערכת מריצה בשקט את כל הצעדים החסרים בסדר הנכון ומביאה אותו לגרסה העדכנית, בלי איבוד מידע ובלי התערבות. שמרתי בקפידה על תאימות לאחור מלאה, כך שגם משתמש ותיק מאוד עובר עדכונים בלי תקלה.

לוח הבקרה הוא אפליקציית ווב נפרדת שמציגה בזמן אמת את בסיס המשתמשים ואת כל הטיקטים, ומאפשרת פעולות ניהול מאובטחות: השבתת משתמש, מחיקה עם אישור מפורש, וצפייה בתמונות פרטיות. כפתור המשוב באפליקציה מצלם צילום מסך אוטומטית ופותח פנייה, כך שאפשר לראות בדיוק על מה המשתמש הסתכל.

החיבור לאימייל, ההחלטה ההנדסית המעניינת

במקום להסתמך על ממשק תכנות רשמי כבד עם הרשאות מורכבות, חיברתי את המערכת ישירות לתיבת הדואר של התמיכה בפרוטוקולי המייל הסטנדרטיים (שליחה וקבלה), עם הזדהות מאובטחת מודרנית. המערכת בודקת את התיבה כל כמה דקות, מזהה כל תשובה נכנסת ומצמידה אותה אוטומטית לטיקט הנכון לפי מזהה ייחודי בכותרת הנושא, ותשובה חדשה אף פותחת מחדש טיקט שכבר נסגר. סודות ההתחברות לתיבה שמורים בכספת מאובטחת, לא בקוד. התוצאה: מערכת תמיכה מקצועית שלמה, בעלות תשתית זניחה.

צד השרת מחולק ליחידות עצמאיות קטנות, כל אחת אחראית על תחום אחד. החלקים שדורשים חיבור מתמשך (כמו הזרמת הטקסט החי) חיים כשירות נפרד שמתאים לזה. לוח הבקרה ואתר האמן הציבורי הם גם הם יחידות פריסה עצמאיות. היתרון כפול: תקלה באזור אחד לא מפילה את השאר, ואפשר לשדרג חלק אחד של המוצר במהירות בלי לגעת בכל היתר.